תנ"ך על הפרק - תהילים פו - מנחת שי

תנ"ך על הפרק

תהילים פו

653 / 929
היום

הפרק

תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד הַטֵּֽה־יְהוָ֣ה אָזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל־הַיּֽוֹם׃שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב־חֶ֝֗סֶד לְכָל־קֹרְאֶֽיךָ׃הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃כָּל־גּוֹיִ֤ם ׀ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ יָב֤וֹאוּ ׀ וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י וִֽיכַבְּד֣וּ לִשְׁמֶֽךָ׃כִּֽי־גָד֣וֹל אַ֭תָּה וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכָל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃אֱלֹהִ֤ים ׀ זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ־עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחָ֫נֵּ֥נִי תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
תפלה לדוד. בספרים מדוייקים אין פסיק אחר לדוד: שמרה נפשי. בספר קדמון כ"י הנקרא לשו ןלמודים שמכונ' לר' שלמה ירחי מצאתי כתוב לשון זה בכלל הקמץ חטוף אם תרצה לעדעת איזהו השוא שאמר קמץ שהוא נח ראה אם תשחית כוונת המלה אם לא כמו במלת שמרה זאת לעולם (ד"ה א כ"ט) שהוא צווי אז השוא ההוא נח שאם תקראנו בקמץ רחב יהיה פועל עבר והוא הפך כוונת הפסוק ועל זה נפל הספק במלת כרתו יערה (ירמיה מו). כי יפלו בה שני פירושים אם צווי אם פעל עבר עכ"ל. נראה מדברי דהדין נמי דכוותיה בקמץ חטף ומצאתי חסרה קדמוניו' מסייעא ליה וזו היא כל קריא שמרה קמץ בר מן א' חטף שמרה זאת לעולם וכל תילים דכוותיה חטף בר מן א' שמרה נפשי עדותיך וכל קריאה דכוותיה בר מן א' שמרה זאת לעולם והלין תרתי משראתא חד אורתא אית להו אלא דמחלפי בגירסתהון ומתרוויהו שמעינן דקריאת שמרה נפשי בקמץ חטף כמו שמרה נפשי והצילני סימן כ"ה. שיתה ה' שמרה לפי סי' קמ"א. אבל דעת רד"ק אינו כן שהרי כתב בפי' על שמרה נפשי שהשי"ן נקרא בקמץ רחב וגעיא עם הקמץ להורות כי כן נקרא ולא בקמץ חטף והוא צווי כמו שמרה זאת לעולם זכרה לי אלהי לטובה סוף נחמיה שהם חטופים כמשפט אבל זה נמשך בשי"ן בטעם להאריך נועם הנגון. וכן שמרני אל כי חסיתי בך סימן ל"א י"ו. וכן כתוב במכלול דף י"ח ודף רי"ו ובשרשים שרש שמר. עוד כתב בישעיה סימן ל"ח ובשרשים שרש עשק על עשקה לי ערבני שלפי דעתו הוא צווי ואע"פ שאינו חטוף הנה כמוהו שמרה נפשי כי חסיד אני ונסחאותינו הם כדעת רד"ק במאריך ולדעת יש אומרים שהביא הראב"ע קריאתו גם כן בקמץ רחב כי הוא פועל עבר. ועיין מה שכתב החכם לונזאנו בפרק הליכות שוא שהדפיס בסוף ספר עבודת מקדש. ומה שכתבתי גם אני בסוף מאמר המאריך: אין כמוך באלהים, אדני. יש פסיק בין באלהים לאדני כי גדול כבוד ה' וכן הוא בפסיקתא דתהלות ובמקצת ספרים כ"י מצאתי יהוה כמעשיך בשם המיוחד אבל במס"ג נחשב באותם שהם כשם של אדנות: ואין כמעשיך. בגעיא הכ"ף: ליראה שמך. בספרים מדוייקים אין כתוב בהם מלת את וכן ספרו בגוים כבודו סימן צ"ו וספרים שכתוב בגליוניהם את קרי ולא כתיב טעות הוא כי בעל המסורת הביא ברות ע"פ כי אמר אלי אל תבואי י' מלין דקריין ולא כתבן ולא נמנה בהם אלו השנים אבל בד"ה א י"ו כתוב ספרו בגוים את כבודו: אלהים, זדים קמו עלי. מסכת סופרים פ' ד' אלהים זדים קמו עלי קדש אלא שהקורא צריך שיהא מפסיק בקריאתו: ועדת. העי"ן בחטף פתח: בקשו נפשי. הקו"ף בלא דגוש ברוב המדוייקים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך